מדרש אגדה, בראשית ט״ז

1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו. אמרו חז"ל לא היה לה ולד, ר"ל בית ולד:

2 ושמה הגר. פרעה נתן בתו לשרי שפחה בעת שלקחה, ולכך נקראת הגר, כך אמר לשרי הא אגריך, וכן נתן נמרוד אליעזר בנו לאברהם, בשעה שניצל מכבשן האש:

1 אולי אבנה ממנה. מכאן אמרו כל מי שאין לו בנים קרוי הרוס:

1 ותקח שרי אשת אברם את הגר. לקחתה בדברים, וכן אמרה לה אשריך אם תנשאי לצדיק הזה, לפי שלא היתה רוצית לקחתו מפני שהוא זקן:

2 מקץ עשר שנים. מיכן אמרו שחייב אדם לישא אשה אחרת אם שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה:

3 לשבת אברם. מכאן אמרו שאין עולה לו אלא עשר שנים של ישיבת ארץ ישראל:

4 לו לאשה. ולא לשפחה:

1 ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה. אמרה הגר שרי גברתי אין תוכה כברה, כמה שנים עמדה עם אברהם ולא הרתה, ואני בלילה אחת הייתי הרה ממנו:

1 ישפוט ה' ביני ובינך. למה נקוד על וביניך, לפי שלא אמרה אלא על הגר, ולפי שמסרה עליו דין מיתה תחלה:

1 ותעניה שרי. עינה אותה מתשמיש, שנאמר אם תענה את בנותי בראשית לא נ:

2 ד"א שהכריחתה להוליך הכלים אחריה למרחץ:

1 ויאמר הגר שפחת שרי וגו'. אמרה למלאך מפני שרי גברתי אנכי בורחת. מכאן אמרו חז"ל שצריך האדם לומר המום שבו, ולפי שהמלאך קראה שפחת שרי, אמרה היא מפני שרי גברתי אנכי בורחת. מכאן אתה למד שלא נעשית הגר אשה אלא לאברהם, אבל לשרי נקראת שפחה:

1 ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה. עין הרע נכנס בה והפילה, ואמר לה המלאך שעתידה להיות הרה אם תשיבי אל גברתך:

1 והוא יהיה פרא אדם. שיהיה גדל במדבר כפרא וישב במדבר כפרא שהוא חפשי:

2 ידו בכל ויד כל בו. שווים:

3 ועל פני כל אחיו ישכון. וכתיב אחד אומר על פני כל אחיו נפל בראשית כה יח, עד שלא נפל פשט ידו לישראל ישכון, לאחר שפשט ידו על ישראל נפל:

1 אתה אל ראי. אתה רואה עלבונות בני אדם:

2 כי אמרה הגם הלום. אחר שיצאתי מבית אישי ראיתי שאתה רואה עלבוני ואמרת לי הנך הרה ויולדת בן:

1 באר לחי ראי. נקרא שם הבאר על שם המלאך שהוא חי לעולם ששלחו הקב"ה לראות עלבונות:

2 הנה בין קדש ובין ברד. לכך נראה לה המלאך וברכה בזכות אברהם שקידש שמו של הקב"ה, וירד לכבשן האש בעבורו:

1 ויקרא אברם שם בנו וגו'. כשם שאמר המלאך להגר, ומכאן אתה למד שהיה אברהם נביא שקראו ישמעאל:

2 ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל. לכך נמנו שנותיו של ישמעאל כי בן י"ג שנה הי' כשמלו אביו ולא עיכב: